אצבעות המדבר
ממלכתו של חטלקן משתרעת עד האין סוף.
כה גדולה היא עד כי במקומות רבים מספרים שחטלקן הוא לא יותר מאגדה שנועדה להנציח את הסטטוס קוו. במקומות אחרים מספרים על חצי אדם חצי אל בעל כוחות ריפוי, הרס וניבוי ובמקומות אחרים אשר אינם רחוקים כל כך מארמונו האדיר חיים האנשים מהפשוטים עד הלורדים תחת שלטונו היציב.
בני האדם אינם זוכרים את הימים שלפני שושלת חטלקן. אך הגמדאים זוכרים גם זוכרים. רוב המידע כיום מועבר מאב לבן, מפה לאזן, אך המלומדים עדיין שומרים את העותק המקורי של ההסכם העתיק בין מלך הגמדאים לחטלקן ה 13 עד כדי התפוררות הדף כמעט .
צבאות חטלקן הביסו את צבא הגמדאים וכיתרו את הרי הבירה שלהם במשך עשרות שנים, חטלקן ביסס את השמועות אז שאין גבול לאכזריות המלך בכך שפיצץ הרי גמדאים שלמות והרעיל מקורות מים, אך אכזריות המלך שווה כחמתו, והנה הגיע היום בו הבין חטלקן שעם הגמדאים העקשן לעולם לא ייכנע או יכרע ברך בפני מלך שהוא אינו גמדאי ועל כן ביטל את הציווי לשלול ממלך הגמדאים את תוארו כמלך, ובמקום זאת ביקש שזה יכיר בו כאל עלי אדמות ויוכל לשמור את תואר המלך לעצמו – וכך נעשה.
הדבר נהיה לתקדים בממלכות רבות – אבל על כך בפעם אחת.
אלפי שנים קדימה... אנחנו מוצאים את עצמנו בנקודה גאוגרפית מעניינת. הרחק הרחק...
ממזרח "אצבעות המדבר" – הרים אדירים שקצותיהם לבנים משלג: בהרים אלה מערות אדירות ויש שמועות גם על אוצרות עתיקים וקסומים. באותם הרים רבצו בעבר הרחוק גובלינים ומיני מפלצות אחרים אך מפגעי הרשע נוקו על ידי הטקטיקן הגמדאי האגדי לוקלאס, שביצעה את עבודתו בשלמות כה רבה שהוא קיבל מהמלך את הרשות להעניק את שמו לבנו ובני בניו וכן הלאה. שנים לאחר מכן הועבר משכנו של המלך לשם, בשל האוצרות האדירים שנמצאו ועדיין נמצאים שם והמיקום הגאוגרפי שלהם שמגן על הממלכה מפני כמעט כל ניסיון להתקפת פולשים, שכן...
ממערב וממזרח משתרע המדבר, זהו מדבר שאינו ראוי לחיי אדם כביכול, אלא אם כן מצא האיש נביעה או מקור מים אחר. המדבר החולי הזה משתרע על פני מאות קילומטרים, וכיוון שמקום זה אכן לא היה ראוי למחיה, לאיש לא היה מה לחפש בו, כולל גובי המיסים ופטרולי הצבא של חטלקן.
ממערב: ים, עד אין קץ, מספר איים קטנים, שהגדול מבניהם נמצא מרחק של שעת חתירה בסירה קטנה או רגעים ארוכים בלבד בספינה גדולה יותר ורק ביום צלול במיוחד ניתן לראותו במעורפל באופק.
לפני עשרות שנים, הגיעה קבוצה של אנשי מדבר לנקודה המדוברת, אשר מעתה ואילך תיקרא טיליס, על שם האיש שמצא בה לא פחות מאוצר: נקיק של מים המגיע מן ההרים ונספג באדמה הצמאה כמעט בן רגע, הנקיק לא עלה ברוחבו ועומקו על גודל אמות ספורות, אבל היה ברור שעם השקעה נכונה, בניה וכרייה, ניתן להפוך את המקום הזה ליותר מראוי למעשה אדם. יש לציין כי אותם אנשי מדבר נודדים נזקקו נואשות למקום מפלט עתידי שכן הם צפויים לעשות מעשה שאין לעשות - והם ידעו זאת.
לאחר שנים - דור אחד קדימה, אותה הקבוצה חזרה לאותו הנקיק והחליטה גם כן לקרוא למקום טיליס. הפעם הביאו איתם רבים יותר, משפחות, חיות משק ואנשי מקצוע וכולם החלו בעבודה. הם היו עשרות במספר ותוך מספר שנים מועטות נהפכו למאות. כאשר גדל מספרם כבר הייתה טיליס לאחת הערים הקטנות והמשגשגות ובעיקר הכי פחות ידועות בממלכת חטלקן כולה. עם הגדילה במספר האנשים גדלה גם כמות המים הנדרשת ואנשי טיליס טיפסו עוד ועוד למעלה אל ההרים בכדי למצוא את מקור המים, בכדי לכרות ולחצוב ולתעל אותו אל הכפר ביעילות רבה יותר. הם מצאו שם חיות פרא ויש האומרים גם מפלצות, טובים נהרגו במהלך המשימה, אך חודשים לאחר מכן המלאכה הושלמה, כמות המים הייתה מספקת - כפולה ומשולשת מהנדרש. המים העודפים סיפקו לאנשים את ההנאה שברחיצה ונטיעת עצים לצל ופירות טובים וכך טיליס הפכה לפרח בלב מדבר.
יצא המזל ואותו מקור מים חילחל לא רק מטה אל המדבר, אלה גם פנימה אל בטן ההר – כאמור לממלכתו של צ'וגמה מלך הגמדאים. הגמדאים אשר ידועים בטכנולוגיה המתקדמת שלהם רותמים את כוחות הטבע לשימושם האישי, למעשה ישנם אמירות גמדאיות רבות בנושא ומהמפורסמות שבהם היא: הטבע אכזר, אך הגמדאי חכם ומאושר. וכדומה...
בכל אופן, טורבינות הם רק חלק קטן מהמצאות הגמדאים ואותו מקור מים מחלחל שימש לאחת הטורבינות היותר שגרתיות במפעלי הקריה של הגמדאים, אז לכשהפסיקה הטורבינה לפעול, נפתחה חקירה רשמית שהובילה מעלה מעלה אל המקום שבו גמדאים לא אוהבים לבקר. מיותר לציין את תדהמת הגמדאים כאשר גילו שמזה שנים כבר מתגוררים מאות בני אדם תחת אפם.
הדבר הגיע לאזני מלך הגמדאים צ'וגמה, אך מלך אינו מוטרד מטורבינה אחת קלוקלת ומכפר אחד קטנטן ואינו עוזב את כס מלכותו בשל זוטות שכאלה – בוודאי שלא כאשר מצבו הבריאותי החל מדרדר לאחרונה. אך בכל זאת היו דברים רבים להבהיר ולכן שלח המלך את הנאמן מכולם – לוקלאס, בליווי טובים מאנשיו ושלשה חזירים כמנחת רצון טוב – הגמדאים ידועים מאוד בנימוסי האירוח שלהם כמעט כמו שאינם ידועים בנימוסי השולחן שלהם.
מהון להון, תקרית אשר עתידה הייתה להסתיים בדם דווקא הפכה לשיתוף פעולה מוצלח. יש להבין כי גמדאים אוהבים אוצרות רק כמעט כמו שאוהבים הם שיכר. מטבע תחת מטבע וזקן תחת זקן... ההסכם שנוצר הוא שבתמורה למים אשר נלקחו שלא כדת וכדין, אנשי טיליס ישלמו מס של פניני ים וקריסטלים ממעמקי האוקיינוס, אלה מהאוצרות הנדירים ביותר לגמדאים אשר לא יניחו כף רגלם במים עמוקים גם כדי להציל את המלך יש אומרים. בתמורה אנשי טיליס קבלו את הסכמת המלך צ'וגמה לשימוש במים ואף הבטיח המלך וגם קיים לפתוח נתיב עגלות מן הכפר טיליס אל אצבעות המדבר (הרי הגמדים) כדי להקל על הסחר אשר עתיד להתרחש במהרה בין השניים.
השנים עברו ושתי האומות הפרו זה את זה במזון, אוצרות, נשק, מעשיות מוסיקה ועוד...
כמו בכל ממלכה גדולה - היו כאלה שלא הסכימו עם החלטת המלך, הם אמרו שהחלטה כזו צריכה להתנהל מול ממשל מאורגן אשר מצויד בחותמות של חטלקן, ומניין הגיעו אנשים אלה ומי הלורד הרשמי שלהם כלל? אף גמדאי לא יודע... אך היו אלה מעטים. שכן הגמדאים עוד זוכרים את הימים ומספרים את הסיפורים על החופש שלפני אלפי שנים, לפני הצורך לשלם מיסים לארמון חטלקן ולפני שפוצצו לאפר את טובי ההרים שלהם, משפחותיהם ומכרות המתכת שלהם.
לפני שבועות מספר קרה דבר שאיש לא ציפה לו...
האי הרחוק ביותר, שזכה לאורך השנים בשם פנינייה, זה אשר נראה באופק רק מספר ימים בחודש בימים הבהירים ביותר, זה אשר כל מספר ימים כאשר הים רגוע מפליגים אליו אנשי טיליס בסירות קטנות, זה אשר ידוע כי בנקל ניתן למצוא לחופיו קריסטלים ופנינים רבות מבכל חוף אחד באזור - יושב בידיי קבוצה זרה וחדשה של אנשים. אשר על דגלם הנראה מרחוק מתנוסס סמל המזכיר לימון.
קבוצות:
מסדר העין השלישית: אנשי האישון הצהוב / הלימונים.
מיסטיקנים חוקרי אמת, פילוסופים ומלומדים מכל סוג.
מקור ישובם אינו ידוע לכל, שמועות מספרות על אי שאינו נמצא באף מפה או על עיר מעופפת שמסתתרת בעננים, יש האומרים שאין בנמצא מקור אחד לאותם הרפתקנים נועזים ושהמידע שנאסף מקצוות טבל מועבר במפגשים סודיים הנערכים ביום הארוך ביותר או הקצר ביותר של השנה בארמוני מלוכה של שליט בר מזל תחת מעטה מסתורין וסודיות אין קץ.
כאמור הם תרים אחרי העולם בחיפוש אחר ידע עתיק מסוגים רבים כפי וסמלם הוא עין פקוחה חסרת אישון, כאשר צבע העין שעל דגלם מסמל את הקולמוס אליו שייכים נושאי הדגל.
קולמוס הוא השם הסימבולי לקטגוריות שבתוך מסדר זה, שכן הם מאמינים כי אדם "צובע את המציאות" על פי מחשבותיו ואמונותיו, ושאת המציאות האובייקטיבית ניתן לחוות רק כאשר חקר אדם את כל הצבעים בה, דבר אשר למעשה לא ניתן לעשות בתקופת חיי אף אדם אחד.
הצבע הצהוב מסמל את קולמוס הרפואה, אנשי הקולמוס הזה עוברים תלאות בחיפוש מחלות נדירות ותרופות פלא, ויכולות הרפואה של זקני הקולמוס הצהוב הם כמובן משובחים יותר משהדמיון מסוגל לתאר.
המערכת ההיררכית של מסדר העין השלישית אפופת מסתורין גם היא, ורק זקני המסדר – שאומרים שלאלה יש עין שלישית אמיתית ושני עיניים ערלות – מכירים את סדר הדרגות מתחילת ועד סוף הסולם. בפשטות, ככל שדרגתך גבוהה יותר, אתה יודע יותר. אך גם זה מורכב מכך, שכן קיים מידור בן קולמוס למשנהו וגם שיטות פעולה שונות מה שיוצר תפקידים זהים המשמשים דרגה אחרת בין כל קולמוס.
אלה אשר דגלם נראה רבות באופק כדגל עטור סמל לימון מפליגים בעולם בפלוגות של ספינה בודדת. אלה הם אנשים לוגים. המחפשיםו,בונים סדר בתוך עולם של קסם ומסתורין. אנשים פרקטים של בעיה ופיתרון, כפי שעל רופאים טובים להיות אך רופאים טובים הם גם מרפאים, ובכדי לרתום כוחות מאגיים של רפואה יש להבין כי ההיגיון גמיש הוא ובעיה ופיתרון לרוב צבועים בצבעים שמעבר לשחור ולבן.
ספינתם מונה בודדים, כאשר רוב אנשי הצוות הם מתלמדים בשנותיהם הראשונות במסדר, לאחר מכן יש נווטים ורבי חובלים אשר לרוב בולטים יותר בכישורי הניתוח שלהם מאשר בכישורי הריפוי ועל כן מנווטים את כישורי המולד שלהם לתרומת המסדר במילוי תפקידים כאלה.
בספינה יהיו כמובן מרפאים, לרוב ביחס של אחד לחמש על המתלמדים.
בראש כל זה עומד הקצין, לרוב יהיה הוא הוותיק ביותר ובעל כוחות הריפוי הטובים ביותר אם כי כבר היו מקרים בהם קצינים שהוכיחו את עצמם במשימות רבות בזמן קצר, פיקדו על זקנים מהם ומוכשרים מהם בריפוי. בקולמוס הצהוב הקצין מזדהה בסמל משולש המזכיר קוץ או עוקץ, סימבוליקה לא רק לחוד החנית אלא גם לרעל הנמצא לעיתים בקוץ בודד שמטבעו עושה חולי אך עם לימוד נכון ניתן להפכו לתרופה.
הם אנשי מחקר ושלום ולעיתים נדירות ישוטו בים כשלספינתם לוחמים של ממש, לרוב אלה המלומדים שישמשו מגן וכוח בעת צרה.
עד היום איש לא פענח את החידה, כיצד יודעים אנשי הקולמוס הצהוב להגיע ליעדם רגע לפני המגפה.
אנשי המדבר/ תושבי טיליס:
מקורות אנשים אלו עתיקים יותר משושלת חטלקן עצמו.
פזורות של אנשים אלה קיימים עדיין בקצוות רבות בממלכה, הולכים ונעלמים.
המאחד אותם הוא לא שליט או אורח חיים מסוים, אם כי לאור הנסיבות רבים סיגלו אורך חיים דומה לאנשים שנמלטים, סוחרים או מורדי גרילה. המאחד את אלה הוא אמונתם באלים הישנים.
לפני העולם היה רק יום ולילה, אור וחושך, פיילור ולונאריס. היו אלה השמש והירח, שסיפור אהבה מתמשך בין השניים הוביל לבריאתה של גאיה, העולם.
הבינו, פיילור ולונאריס הם הפכים משלימים, לעולם לא יכלו להיות יחד אך גם לא להתקיים מבלי איזון משנהו. כאשר אין דבר המפריד בניהם, היה פיילור גוזל את החושך והקור מלונארס, והיא בתמורה הייתה משקפת חזרה אור וחום כאילו הייתה עוד שמש קטנה וגוזלת מפיילור את ייחודיותו ומהותו. אחת מול השני היו תקועים. לכן, בכדי ליצוק את אהבתם אישה לאיש בראו השניים דבר מה אליו יכלו לכוון את אהבתם. גאיה הייתה הגורם המפריד בין השניים, האובייקט שניקבע כי סביבו יחוגו אך לעולם לא יפגשו עוד, הם הופרדו על ידי אהבתם אך גם מצאו גורם אליו יכלו לכוון את איכויותיהם המנוגדות.
גאיה, שהייתה כה רחוקה משני הוריה נשארה בודדה, ולכן, מתוך לבה עקרה חתיכות קטנות-קטנות ופיסלה מהם אלים רבים, כל אחד משקף איכות אחרת מתוך אינסוף איכויותיה.
אסאתר: אלת היער וחיות היער, אלת הסיירים וכחות הטבע. אמרים שהייתה הראשונה להיווצר. סמלה עלה או עץ.
קרדש: אל הריפוי והרפואה, סמלו נחש המלפף ענף. גם הכוהנים הגדלים ביותר אינם יודעים למפות אותה בפנתאון שכן איש לא יודע מניין הגיע.
לימה: אלת המוות, מוכרת גם כסוף כל הדרכים.
ת'ור: אל הפטיש, אל הנפחים ולעיתים אל הצדק והמלחמה. סמלו פטיש או מזנאיים.
אזגרד: החכם, שומר כל הידע. רושם הרשומות של עבר הווה ועתיד. גם הכוהנים הגדלים ביותר אינם יודעים למפות אותה בפנתאון שכן איש לא יודע מניין הגיע.
דונגמין: אל התככים והערמומיות, מתגלה בשעת בין הערביים. סמליו רבים: שועל, זנב שועל או מטבע, חצי פנים חצי צל ועוד...
האלים שבראה עוד רבים ההם, ולא כולם עוד זכורים ומוכרים.
לסיפורינו... אלים אלה הילכו על הארץ זמן רב לפני כל גמד אדם או אלף, אך היום כמעט ואינם זכורים עוד ואלה המשמרים את הדרכים העתיקות הולכים ונעלמים. תחת משטרו של חטלקן, זה הטוען להיות אל או חצי-אל עלי אדמות, נאסר על אל אנשי הממלכה להתפלל או להקריב קורבן לכל האלים העתיקים, שעצם קיומם כביכול קורא תיגר על חטלקן עצמו, וקיום מתפללים האנשים לפיילור ולונאריס רק, ולעיתים נדירות ביותר גם ביתם גאיה.
אנשי טיליס, היו עד להקמת מחוז ביתם אחת מאותם קבוצות נרדפות ששימרו את הדרכים העתיקות. הזמנים הקשים אילצו אותם להסתיר את אמונותיהם ואורח חייהם הפך לזה של סוחרים נודדים, אבל הגבול בין סוחר לקבצן עומד על טיב סחורתו. ולאנשים אלה לא היה תמיד מה למכור שכן הם נדחקו לפני מאות בשנים מאדמות מולדתם כאשר סירבו להכיר בחטלקן כאל עלי אדמות. מאז נדדו בקצוות המדבר, לומדים לחיות ממה שהמדבר מציע, וכאשר אין הוא מציע דבר לאלצו לגבות מכח הזרוע מיסים מעוברים אורח ועגלות שכר. אך השמועות טפסו כנפיים ופרסים הוצאו על ראשי אלה, ואנשי המדבר נאלצו להסתתר בעוד פלוגות שכירי חרב ופטרולי הצבא של חטלקן צדו אותם כחיות בר.
כאשר נתפס אחד מהחכמים הזקנים והוצא למוות בסקילה באוון שימוש בקסם אפל ובגידה במולדת, נשבעו אנשי המדבר לנקום. הם ידעו שתהיה זו נקמה שאין דרך חזרה ממנה ולכן שלחו את הגששים הרחק הרחק, לחפש את מקום משכנם העתידי.
שנים לאחר מכן בליל ירח דק של חורף, התפללו אנשי המדבר לערמומיותו של דונגמין ולצדק של ת'ור, והלוחמים שבהם יצאו באישון לילה, והעלו באש את ביתו של הלורד שציווה לסקול את אותו כהן חכם זקן, צרחות הלורד הדהדו בלילה בעוד אנשי המדבר כבר היו הרחק משם, בדרך לבנות עתידם בטיליס.
הגמדאים:
כה רבים היו הסיפורים שסופרו שהם עתיקים כמעט כמו העולם, שניים בזקנותם רק לאלפים ויצורי הטבע והשדים.
כיום, חיים אנשי המערות וההרים הללו מאות ספורות של שנים, אך ישנם עוד כמה, גיבורים ומלכים שבדמם דם הראשונים, שמגיעים בשנות חייהם לאלפיים ויותר.
צ'וגמה הראשון היה גדול כאדם ובקרב היה רוכב על פר בעל עיניים אדומות וקרניים חדות כתער, זקנו היה ארוך יותר מכל גלימה ונדרשו עשרה משרתים כדי לקלוע צמה בזקנו.
צ'וגמה השני נסע עימו פטיש כה חזק שמכה ממנו היתה שוברת סדן של כל נפח.
צ'וגמה השלישי היה כה חזק שכוס השתייה שלו היתה חבית במשקל מאה ושמונים קילו.
צ'וגמה הרביעי היה כה גאה, שכמעט הביא לחורבן הגמדאים כולם, אך לאחר שכינס למועצה את כל יועציו, בניו ובני בניו, הסכים להיכנע לדרישות חטלקן.
צ'וגמה החמישי, ירש ממלכה שסועה, שגודלה יש אומרים פחות מרבע מזו של אבי אביב. הוא קרא לטובי הגמדאים לא לאבד תיקווה לעתיד טוב יותר שכן כל הנדרש מהם הוא לחצוב, לחצוב עמוק אל בטן האדמה שם יוכלו לחיות הרחק מאותו חצי-אל כוזב עלי אדמות. והם חצבו...
בעזרו של לוקלאס הנועז, האסטרטג הגדול גילו אומת הגמדאים הרים רחוקים-רחוקים מלאים בזהב אוצרות וטובין – אצבעות המדבר.
כך הפך צו'וגמה החמישי להיות כה עשיר שבגדיו ארוגים סלילי זהב וכפתורי חולצתו הם פניני אוקיונוס. הוא בן שלושת אלפים שנה ויותר וזקנו עדיין לא הלבין..
רבים נסעו את עיניהם ותקוות ליבם אל צ'וגמה השישי – הנסיך. הוא היה הבטחה לעתיד טוב של שיכר זהב. בגיל 600 היה שני בקרב רק ללוקלאס עצמו, ראשון במשחקי השתייה וההימורים וחזק כמו סב סביב צ'וגמה השני.
אך גופו של צ'וגמה השישי בגד בו לפני כמה עשרות בשנים, וזה נהיה יותר ויותר חולה ככה שהזמן חלף, כיום כמעט ואין בו הכוח לקום ממיטתו.
xxxxxx